בגרות בתנ"ך

מהרגע שמתגברים על הפחד והחששות שיש לפעמים מהמקצוע, נפתח צוער לעולם קסום והלימוד הופך להיות מעניין במיוחד.

הבגרות בתנ"ך היא חלק ממקצועות החובה לצורך זכאות לתעודת בגרות שאותה חייב כל תלמיד לבצע ברמה של 2 יחידות לימוד לפחות ויש אלו הבוחרים אף להגביר את המקצוע ל5 יחידות המעניקות, כמו במקצועות אחרים, בונוס שמטרתו להעלות את הממוצע הסופי.

ציוני הבגרות בתנ"ך נמצאים ברף התחתון מבין מגוון מקצועות החובה. הסיבה לכך נעוצה פעמים רבות לא בהכרח בשל הקושי של הבחינה עצמה, אלא בשילוב בין כמות החומר העמוסה לבין הצורך בהבנה מדויקת של השאלות, ואם לא דיי בכך – חלק מהבחינה דורש גם ניתוח של נושא שלא נלמד (unseen). לכן, לא דיי בידע בחומר עצמו, אלא יש צורך לפתח מיומנויות למידה חיוניות, יכולות התמודדות עם טקסטים, תכנון זמן, הבנת החשיבה המקראית ועוד.

הבחינה מורכבת מ4 פרקים, כאשר אחד מהם הוא כאמור על נושא שלא נלמד. רוב הפרקים מאפשרים בחינה בין מספר מסוים של שאלות ונותנים לכם אפשרות תמרון מסוימת. נושאי הלימודי בתנ"ך משתנים משנה לשנה. בין הנושאים הנלמדים עלילות הראשית, חוק וחברה במקרא (גור, יתום ואלמנה. לווה. עבד ואמה עבריים. חוקי מלחמה..), חורבן גלות וגאולה, מלכים ונביאים ועוד. כאמור, מדובר בעשרות פרקים שיש צורך ללמוד ובעיקר להבין.

כפי שנהוג בבחינות הבגרות, ישנם שני מועדים לבחינה: מועד קיץ ומועד חורף. כיום ניתן ללמוד לבגרות בתנ"ך במגוון רחב של מוסדות ומכונים הפזורים בכל רחבי הארץ: בקבוצות קטנות, שיעורים פרטיים, במרתון או "לקחת" את הזמן. מכוני ההכנה מהווים סביבה תומכת המעניקים לתלמיד את המיומנות והכלים הדרושים לו על מנת להצליח ולהוציא ציון אשר יממש את הפוטנציאל שלו.